99% מהקולות נספרו - קדימה מובילה במנדט, הימין ב-10
11 בפברואר 2009
אור ליום ד' ה-11 בפברואר ועדת הבחירות המרכזית הודיעה על תוצאות האמת, כפי שנתקבלו מיותר מ-99% מהקולות לבחירות לכנסת ה-18. מפלגת קדימה, בראשותה של ציפי לבני, חגגה נצחון עקרוני ושומרת על מעמדה כמפלגה הגדולה ביותר בכנסת עם 28 מנדטים, ירידה של מנדט אחד בלבד מאלו שהיו לה בכנסת היוצאת. לעומתם, בליכוד חגגו את נצחון גוש הימין, אשר צפוי להעדיף את בנימין נתניהו כראש ממשלה. רשימת הליכוד זכתה ב-27 מנדטים ומובילה את גוש הימים עם 65 מנדטים סך הכל. גוש השמאל, לרבות המפלגות הערביות, נאלץ להסתפק ב-55 מנדטים בלבד.
65.2% מבעלי זכות ההצבעה השתתפו בבחירות, עלייה קלה בת כ-2% לעומת הבחירות ב-2006. מזג האוויר הסוער אולי הרתיע אחדים מלצאת את ביתם, אך גם מנע מרבים לעסוק בבילויים שהפכו לנורמה ביום הבחירות - היה קר מדי מכדי לצאת לים וגשום מכדי לערוך פיקניקים או לטייל בפארקים. התוצאות עצמן אינן סופיות לחלוטין ועדיין חסרים 150,000 קולות מהמעטפות הכפולות - קולות חיילי צה"ל, אסירים וסוהרי השב"ס, קולות הימאים ודיפלומטים. 150,000 קולות יכולים להתרגם ל-4 מנדטים ועל כן יכולים לשנות את תמונת התפלגות הקולות. יש הסוברים כי בקרב החיילים צפויה נטייה ברורה ימינה, דבר אשר יחזק את גוש הימין עוד יותר ועלול אף לסכן את היתרון של קדימה על הליכוד.
מי יהיה ראש הממשלה הבא?
עריכה
קדימה טוענת לנצחון בזכות היותה המפלגה הגדולה ביותר. עם זאת, הדבר לא מקנה באופן אוטומטי לציפי לבני את ראשות הממשלה. לאחר קבלת התוצאות הסופיות מהמעטפות הכפולות והשבעת הכנסת יפגש נשיא המדינה שמעון פרס עם נציגי הסיעות אשר יתבקשו להמליץ על אחד מחברי הכנסת כראש הקואליציה. בעבר תמיד זכה לכבוד ראש המפלגה הגדולה ביותר באותה כנסת, אך קשה להעריך האם לבני תוכל להקים ממשלה בעוד שגוש הימין נהנה מיתרון מספרי.
בגוש השמאל-מרכז נמנים כעת 55 מנדטים בלבד, ואלו כוללים 7 מנדטים של המפלגות הערביות רע"ם-תע"ל ובל"ד, וכן 4 של חד"ש. שלוש המפלגות האלו כבר הודיעו שלא ימליצו על איש להקמת הקואליציה, וסביר שלא יצטרפו לאחת גם כדי לחסום את הימין. התרסקות מפלגת העבודה ל-13 מנדטים, ומרצ לשלושה בלבד מותירה את גוש השמאל מצומק למדי.
מול לבני וגוש השמאל עומד בנימין נתניהו וגוש הימין, בראשות הליכוד, הטוענים גם הם לנצחון. גוש זה אמנם נהנה מיתרון מספרי, אך זה קטן יחסית ובין המפלגות שוררות סתירות אידיאלוגיות מהותיות בנושאים רבים. כך, לדוגמה, הבחירות האירו פניהן למפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן, אשר הגדילה כוחה ב-4 מנדטים וקיבלה 15 סך הכל. אך יהיה קשה לנתניהו להושיב את ליברמן, התומך בנישואים אזרחיים והקלות בדבר מכירת חזיר, יחד עם המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה.
ש"ס עצמה, אשר במסגרת תעמולת הבחירות יצאה חוצץ כנגד ליברמן ומפלגתו, דווקא הצטמקה בכוחה במנדט אחד ועתה עומדת על 11 בלבד, אך מבחינתה ההפסד הוא במיקום בין המפלגות. בעוד שבכנסת הקודמת ש"ס חלקה עם הליכוד את משבצת המפלגה השלישית בגדולה, הרי שעתה, עקב הצלחתו של ליברמן, נדחקה לחמישית בלבד, אחרי העבודה. זה, יחד עם התחייבותו של ראש המפלגה אלי ישי במהלך מסע הבחירות לתמוך בנתניהו יתנו לה כוח קטן יותר במסגרת המשא ומתן הקואליציוני.
על כל פנים הן לבני והן נתניהו יאלצו לחכות לספירת המעטפות הכפולות והשבעת הכנסת, ובתווך לנסות ולשכנע את ראשי המפלגות השונות לתמוך דווקא בהם, ולא באחר, בבואם לנשיא המדינה להמליץ על חבר כנסת שירכיב קואליציה. כמובן, ישנה גם אפשרות של ממשלת אחדות בין הליכוד ואחת ממפלגות השמאל-מרכז, אך במידה ותהיה זו קדימה קשה להעריך מי יהיה ראש ממשלה - נתניהו או לבני. הצעות לממשלת רוטציה בין שני המנהיגים, כשם שעשו יצחק שמיר ושמעון פרס במהלך בעקבות הבחירות לכנסת השתים עשרה שהותירו אותם צמודים, נדחו בינתיים על ידי גורמים בליכוד, בהם סילבן שלום, מספר 2 ברשימה.
המפסידים
עריכה
אבל גם אם ש"ס איבדה מכוחה היחסי, הרי שהמפסידות הגדולות של יום הבחירות הן מפלגות השמאל. העבודה, בראשות אהוד ברק, הדרדרה ל-13 מנדטים בלבד ויתכן שתשב באופוזיציה. בכירים רבים ברשימה דרשו שלא להכנס לקואליציה, גם כדי להמנע מישיבה עם מפלגות ימין כגון הבית היהודי, האיחוד הלאומי או ישראל ביתנו, וגם כדי לנסות ולשקם את מעמדה של המפלגה בדרך זו. מפלה זו עלולה לגרום לחילופי הנהגה במפלגה, כאשר גורמים בתוכה מתחילים להרהר בקול רם במחליפים ראויים לברק.
מפלגה נוספת שספגה מפלה כואבת במיוחד היא מרצ. מפלגת השמאל בראשות חיים אורון רצה בבחירות אלו תחת השם "מרצ-התנועה החדשה", ועל אף שחלק מהסקרים החמיאו לעיתים בחיזוק כלשהו לכוחה, הרי שתוצאות האמת חשפו מפלה גדולה - 3 מנדטים בלבד, מנדט אחד בלבד מעל אחוז החסימה. בין המאוכזבים חברת הכנסת היוצאת זהבה גלאון, אשר פינתה מקומה, מספר 3 ברשימה, ערב הבחירות ל"רכש" החדש, העיתונאי ניצן הורוביץ. מקורבי גלאון כבר הספיקו לקרוא להורוביץ להשיב טובה ולפנות את מקומו, אך זה בתגובה פסל הרעיון והמליץ להתמקד בעשיית חושבין על אובדן הכוח של השמאל בפוליטיקה הישראלית.
מעבר לגוש השמאל ניכרה תבוסה משמעותית למפלגות הקטנות. מעטים הסקרים שלא חזו זאת, ועל כן אין זו הפתעה שהגמלאים לא זכו לקדנציה נוספת בכנסת. התנועה הירוקה-מימ"ד, אשר קיוותה להפתיע, נחלה גם היא אכזבה, כמוה יריבותיה לטיקט הסביבתי הירוקים ועלה ירוק. המפלגה החדשה היחידה בכנסת היא הבית היהודי, אך גם היא מורכבת מפילוג במחנה הלאומי-דתי ומיתגה עצמה כהמשך ישיר למפלגת המפד"ל.
מקורות
עריכה.JPG)
- שרון רופא-אופיר ורענן בן-צור, "המפלגות הערביות: לא נמליץ על לבני", ynet, 11 בפברואר 2009
- אלי סניור, "הלם במרצ, גם גלאון בחוץ: "יום קשה עבורי"", ynet, 11 בפברואר 2009
- אטילה שומפלבי, "ברק: הולכים לאופוזיציה; בעבודה מחכים ליורש", ynet, 11 בפברואר 2009
- מיה בנגל, "קדימה והליכוד הקימות צוותי מו"מ קואליציוניים", nrg, 11 בפברואר 2009
- אריק בנדר, "גלאון: לא האמנתי שזה יקרה לי, אני מאוכזבת", nrg, 11 בפברואר 2009
- "סילבן שלום: לא תהייה רוטציה, אנחנו נרכיב את הממשלה", פוליטיקו (קבוצת "הארץ"), 11 בפברואר 2009
- רוני זינגר-חרותי ופוליטיקו, "לחץ כבד על אהוד ברק ללכת לאופוזיציה", פוליטיקו (קבוצת "הארץ"), 11 בפברואר 2009
- שחר אילן, "בחירות 2009", הארץ, 11 בפברואר 2009
- שחר אילן, "אחוז ההצבעה בבחירות 2009: 65.2%", הארץ, 11 בפברואר 2009
קישורים חיצוניים
עריכה- תוצאות האמת וחלוקה לפי מקומות ישוב, אתר הכנסת
