משבר ענף היהלומים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זוטא
Ramiy (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
[[תמונה:Brillanten.jpeg|left|250px]]
 
'''[[W:יהלום|ענף היהלומים]] המלוטשים בישראלבעולם עבר בשנים האחרונות משברמספר שמתחילמשברים אשר מתחילים להשפיע על החברות ה[[w:ישראל|ישראליות]]. צמצום כמות חומרי הגלם הזמינים, החרם על יהלומי מריבה וייצור זול במזרח הרחוק גורמים לחברות הישראליות באופןלהיערך מחדש ולהדק ישירחגורות.'''
 
תמיד אמרו על ישראל כי היא מדינה ייחודית בכלכלהב[[w:כלכלה|כלכלה]] העולמית. ישראל היא מדינה בעלת [[W:משאבי טבע|משאבים טבעיים]] דלים ביותר והצלחתה בשוק העולמית הצליחה ב"ענפי המוח" שדורשים מו"פ כמו ענף ההייה[[W:היי טק|היי-טק]] ופיתוח התרופות וכן ענפים המבוססים על משאבים נרכשים כמו ענף הכימיקליםה[[W:כימיקלים|כימיקלים]], האנרגיהה[[W:אנרגיה|אנרגיה]], היהלומים ורבים נוספים.
 
ענף היהלומים היא יחודי, כיוון שמרביתו נשלט על ידי קרטל "דבירס" ששלטהעולמי שחולש על מרבית המכרות בעולם וששמר במשך מספר עשורים על רמות מחירים קבועים של יהלומי הגלם כדי למנוע את היצף השוק או מחסור חמור. כל פעם שהביקוש העולמי היה יורד והמחירים ירדו בעקבותיו, הקרטל היה סוגר את הברז ולא יהיה מוכר יהלומי גלם ככה שהמחסור החומריבחומרי הגלם היה מעלה את מחירים היהלומים המלוטשים לרמה הנורמלית. וכאשר הביקוש ליהלומים המלוטשים היה גדל (בעיקר בתקופות החגים) והמחירים עלוהיו עולים בעקבותיהם, הקרטל היה מציף את השוק בחומרי גלם ומחירי היהלומים המלוטשים היו עוליםיורדים בחזרה למחיר הנורמלי.
 
בשנים האחרונות כוחו של דבירס החל לרדת, ומדינות אפריקה כמו [[W:אנגולה|אנגולה]] החלו לבטל הסכמי בלעדיות עם החברה ולהגיע להסכמים חדשים עם יהלומנים בעלי ממון כדוגמת לב לבייב שהבטיח להעביר אחוזים מהרווחים למדינה ולפתוח מפעלי ענק במדינות הללו כדי לספק מקומות עבודה לאוכלוסיה המקומית. כתוצאה מכך הסטטוס קוו נשבר והמחירי היהלומים כבר לא נשלטים על ידי דבירס, אלא על ידי כוחות השוק (וגם ע"י חברות בעלי אינטרסים זרים בעלי יכולת השפעה על הענף).
 
עם הזמן ישראל נתפסה כמוביל בליטוש היהלומים בעולם כולו, ואיכות היהלומים של התעשיינים המקומיים הייתה ברמה גבוהה. בנוסף, הקמת "הבורסה ליהלומים" אשר ריכזה את היהלומנים הישראלים רק תרמה לשוק כך שיצרני התכשיטים מצאו כתובת חדשה בה עשו את עסקיהם ולשם שלחו את הקניינים שלהם.
 
ואולם בעשור האחרון נראה כי השוק יהלומי הגלם בכלל ושוק מכרות היהלומים בפרט עבר רעידת אדמה פנימית כאשר מדינות כמו [[W:רוסיה|רוסיה]] אסרו יצוא של גלם מחוץ לגבולותיה כדי שחברות היהלומים יצטרכו לפתוח מפעלים בתחומה ולהעסיק כוח אדם מקומי. [[W:מדינות אפריקה|מדינות אפריקה]] סבלו ממלחמותמ[[W:מלחמת אזרחים|מלחמות אזרחים]] ופלישות של מדינות שכנות בגלל הרצון לשלוט המכרותבמכרות, כתוצאה הוכרזו האזורים כאזורי סכסוך והאווה[[W:או|או"ם]] כפה על היהלומנים בעולם כולו לחתום על אמנה למניעת רכישת יהלומי מריבה. כמו כן, העברתנפגעה התעשייה המקומית כאשר היהלומנים החלו בהעברת מפעלי הליטוש למזרח הרחוק כדי להוזיל עלויות פגע בתעשייה המקומית, ומפעלים רבים בארץ נסגרו אווהועברו עברול[[W:מזרח למזרחאירופה|מזרח אירופה]], [[W:דרום אמריקה|דרום אמריקה]], [[W:הודו|הודו]] או [[W:הרפובליקה העממית של סין|סין]].
 
הקריסות הגדולות כדוגמת "אליאזרוב" שינתה את האופטימיות שליוותה את הענף המקומי במשך שנים, והתחזית החדשות לעשור הקרוב מראה כי השוק הישראלי ימשיך להצטמצם, החברות הקטנות ימשיכו להיסגר והחברות הגדולות ימשיכו להעביר את מפעלי הייצור למדינות העולם השלישי כדי להקטין הוצאות. למרות שמרכזי ההנהלה ישארו בישראל התחזית מראה שעיקר העסקים יבוצעו דרך משרדי במכירותהמכירות במרכזי העסקים הגדולים בערים כמו [[W:ניו יורק|ניו-יורק]], [[W:הונג קונג|הונג-קונג]] ו[[W:עיר בירה|בירות]] [[W:אירופה|אירופה]] ואירופההשונות.
 
{{מקורי}}