ארה"ב מסייעת לתוכנית החלל ההודית

9 בינואר 2006

אזהרה כתבה זו מסומנת ככתבה לניקיון. העורך שהציב תבנית זו סבור שלא כדאי לפרסם אותה בצורתה הנוכחית.
הסיבה היא: דמיון רב מדי למקור היחיד.
המשימה ההודית הראשונה לירח

היכולת ההודית במדעי המחלל מקבלת דחיפה חדשה כאשר ארה"ב מראה רצון עז לשים מטען על גבי החללית ההודית הראשונה לירח - צנדריין 1.

רבים מאמינים כי הרצון האמריקאי להציב מטען בחללית ההודית הראשונה לירח הוא הצעת נישואין בין שתי המדינות והצעד מוגדר כשינוי גישה של וושינגטון כלפי תוכנית החלל ההודית. במשך שנות המלחמה הקרה הודו וארה"ב היו בצדדים שונים של מסך והודו קשרה יחדיו את תוכנית הטילים, תוכנית החלל והתוכנית הגרעית שלה כנגד פקיסטן וסין.

"הארגון ההודי לחקר החלל" (Indian Space Research Organization או בקיצור ISRO), אשר נמצא בשליטה ממשלתית מנסה להוביל את הודו לכיוון המועדון היוקרתי של המדינות ששלחו משלחת לירח. הרצון של מנהלי התוכנית הוא לשלוח רובוטים לחלל ולירח ובשלב הבא לבצע פרוייקטים שאפתניים יותר כמו שליחת חלליות מחקר הודיות לכוכבי לכת וגורמי שמים אחרים במערכת השמש. כמו כן, בכוונת הארגון לשגר באפריל-מאי את הלווין המסחרי המבצעי הראשון של הודו.

משימת החלל הלא מאויישת של הודו אושרה בשנת 2004 וקיבלה קדימות גבוהה בקרב מקבלי ההחלטות בהודו וזאת בעקבות הצלחת תוכנית החלל הסינית בשיגור המאוייש של הטייקונאוט הסיני הראשון יאנג ליוואי באוקטובר 2003 על גבי השנז'ו 5 ובהמשך עם הצלחת שיגורם של שני טייקונאוטים נוספים באוקטובר 2005 על גבי השנז'ו 6.

הודו החלה את תוכנית החלל שלה בשנת 1963 בשיגור של טיל במשקל 9 ק"ג לחלל. ומאז ההיא התקדמה בשני כיוונים עיקריים, האחד לתכנון ובניית חלליות לחקר כדור הארץ והכיוון השני לחקר מערכת השמש וככביו. החללית "צנדריין 1" מהווה קפיצת מדרגה למדינה, היא אמורה להמריא לחלל בשנת 2007-2008 בעלות כוללת של 80 מיליון דולר ומטרתה לחקור את פני הירח וכן למפות אותו בכדי ליצור אטלס תלת מימדי של שטחו.

יחסי ארה"ב הודו ממשיכים להתחמם והשת"פ בתוכנית החלל ממשיך מגמה של חימום היחסים בין שתי המדינות שכבר בא לידי ביטוי בתחומים כגון אנרגיה גרעינית, ושת"פ אסטרטגי בתת היבשת ההודית. נראה ארה"ב החליטה לפסיק לעקוב אחרי כל משימה של הודו דרך זכוכית מגדלת ובמקום זאת לשתף פעולה כדי ששני הצדדים ירוויחו.

מקורות עריכה